המדריך המנטאלי לחזרה מפציעה

"הוא לא הולך להיות אותו השחקן" אמר Quinn Cook, מקבוצתו שלו קווין דוראנט, לאחר שקרע את גיד האכילס והושבת לעונה, "הוא הולך להיות טוב מאי-פעם. זה פשוט הבנאדם שהוא"

הסטטיסטיקה אומרת שמעל ל23 מיליון פציעות ספורט קורות מדי שנה (American Sports Data, 2002), כמעט חצי מהספורטאים יחוו פציעה משמעותית בקריירה שלהם החל מגיל 14 (Boyce and Sobolewski, 1989), וההשלכות הכלכליות הן של  מאות מיליוני דולרים לספורטאים ולקבוצות (Booth 1987). פיזיותרפיסטים, מאמנים ורופאים סבורים שיש משקל משמעותי ליכולות ההתמודדות המנטאליות של הספורטאי, על הסיכויים ועל טיב ההחלמה (Utley and Martin 2008). אז הנה רשימה של פעולות מנטאליות שיכולות לעזור בתופעה: 


קודם כל, למה פציעה היא כל כך דרמטית לספורטאי\לאדם שספורט הוא חלק משמעותי מחייו? אז בקצרה, ספורט הוא חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו, מההגדרה העצמית שלנו, הוא מהווה מקור להערכה עצמית וביטחון עצמי, ובנוסף הוא דרך להתמודד עם לחצים ולפרוק אנרגיות, לרוב בסביבה חברתית.
לכן, ההשלכות של פציעה הן עצומות- משבר זהות (כי אם אני לא מתאמן 10 שעות בשבוע אני לא ספורטאי? אז מה אני?), יותר לחץ ושינויי מצב-רוח, ירידה בתיאבון, באינטראקציה החברתית, והמון זמן פנוי. 

החדשות הטובות הן, שפציעה היא לא תירוץ להפסיק להתאמן. כן כן קראתם נכון. פציעה היא לא תירוץ להפסיק להתאמן. למעשה, פציעה יכולה להיות הדבר הכי טוב שקרה לכם. התמודדות עם פציעות היא יכולת מנטאלית שרבים מאיתנו נצטרך בארגז הכלים שלנו ביום מן הימים. השיקום, האימון במהלך הפציעה, ובטח שמצב הרוח הכללי, מושפעים מהגישה שלנו לסיטאציה. 
.
תגובה ראשונית- זה בסדר להיות מבואס, ואפילו קצת עצוב או כועס. זה טבעי מאוד ואין מה לשחק את משחק ה"הכל סבבה". פציעה לספורטאי או למי שספורט הוא חלק משמעותי מחייו, זה לא "סבבה". לרגשות יש תפקיד מרכזי במוטיבציה לחזרה מפציעה, אז תנו להם להיות שם כשצריך. אחרי שהרגשתם, נעבור לשלב הבא.

תגובה משנית- רפאל נדאל ב2012, טייגר וודס ב2008, מייקל ג'ורדן בתחילת הקריירה, לאנס ארמסטרונג, אריק זאבי, יוסי בניון, עודד קשט, ועוד רבים ומעולים, חזרו מפציעה שיכלה לגמור להם את הקריירה. הסיכויים והמהירות להחלמה תלויים לא רק בנסיבות הפציעה, אלא בחלק גדול גם בגישה שלך. למאט פרייז'ר אמרו שהוא לא בטוח יצליח ללכת, שלא לומר להתחרות, אחרי השבר בעמוד השידרה בקולג'. תנחשו איפה הוא היום? אחרי 3 אליפויות עולם ובימים אלו בדרך לרביעית.

שינוי קוגנטיבי- פציעה היא הזדמנות, לא מכשול. בואו ניקח למשל את ברנט ״הפרופסור״ פיקאוסקי. בשנת 2015 קרע הפרופסור את הלברום בירך לאחר שלא העפיל כמה שנים ברציפות לקרוספיט גיימס. הפציעה הכריחה אותו לעבוד יום יום על כוח בפלג גוף עליון, ומשם הוא המשיך לשנים רצופות על הפודיום. בעצם לא צריך ללכת כל כך רחוק- יש לנו מאמן נחמד בשם עומרי גנות, שבר (המוכשר) את היד שבועיים לפני מוקדמות 2018, ועם הגבס חיזק את הצ'יקן לגס שלו לסקווטים במספרים פנומנלים, ועלה ממקום מכובד מאוד מהמוקדמות השנה. אם נסתכל על הפציעה כהזדמנות, ולא כמכשול, אנחנו נעבור אותה כנראה יותר מהר, עם רווח גדול יותר ומחוזקים מנטאלית. אם נשקע ברחמים עצמיים, הפציעה תחמיר והלופ השלילי הזה יכול להביא להחמרה, ובמקרים קיצוניים לידי דיכאון, פחד מפציעות כרוניות שחיקה ופרישה.
מיקוד שליטה- על מה אני יכול ולא יכול להשפיע, בכל התהליך הזה. למשל, על הקצב שבו אחלים, אין לי שליטה. גם אם קבעתי יעד להשתקם עד X חודשים כדי להספיק ליעד תחרותי\אישי מסוים, זה לא מעניין את הגוף שלי ואם ניתן לזה להיכנס לראש שלנו, ההחלמה רק תתרחק. ישנו הורמון שנקרא קורטיזול, והוא הורמון קטאבולי- מעכב בנייה של רמקות ומערכת חיסונית, וכאשר מופרש בעקבות לחץ כרוני, יכול רק להזיק להחלמה. מצד שני, פיזיותרפיה(לא רק אצל איש מקצוע, אלא בעיקר עצמאית), שינה ומנוחה, הורדת לחץ, כל אלו משפיעים משמעותית על השיקום. ועליהם, כן יש לנו יכולת השפעה.

הצבת מטרות לתקופת הפציעה- תמיד. תמיד. תמיד. יש על במה להשתפר. ברוב הפציעות, יש תנועות מסוימות שמוגבלות, אבל יש המון תנועות אחרות, שכן. אחד הדברים החיוביים, הוא שבזמן פציעה לוח הזמנים של הספורטאי מתרווח, והוא צריך לדעת לקחת את הזמן הזה ולהשקיע בחולשות שלו, שיתנו לו ייתרון תחרותי כשיחזור לשגרה, כפי שציינו מקודם. הטכניקה המנטאלית הספציפית היא הצבת מטרות קונקרטית לאותם יכולות. נפצעת בכתף? אחלה. איך הסקווט שלך?. פציעת גב? בוא נעבוד על סיבולת. נקע בקרסול? הגיע הזמן לשבור שיא במתח. הבנתם את הפואנטה…
עבודה- זה החלק הכי קשה. משמעת, שמירה על מומנטום, התעלמות מרעשים, לזכור שיש פה הזדמנות, לא מכשול, ופשוט לעבוד קשה באופטימיות. זה בריא.
.
ובתמונה- מישהו שאנחנו יודעים שיחזור בעונה הבאה, בגדול. וגם קווין דוראנט.

Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn

עוד מאמרים...

המדריך המנטאלי לחזרה מפציעה

"הוא לא הולך להיות אותו השחקן" אמר Quinn Cook, מקבוצתו שלו קווין דוראנט, לאחר שקרע את גיל האכילס והושבת לעונה, "הוא הולך להיות טוב מאי-פעם. זה פשוט הבנאדם שהוא"

קרא עוד »

SavagePOD Ep3

פרופסור גרשון טננבאום הוא אחד מגדולי החוקרים בעולם פסיכולוגית ספורט. החל מהקמת הענף בארץ במכון וינגייט בשנות ה80, ליווי משלחות אולימפיות ופרסום מאות מאמרים וספרים בעלי השפעה בתחומים רבים במסגרת עבודתו כחבר פקולטה באוניברסיטת דרום פלורידה. לאחרונה גרשון חזר ארצה במטרה להחיות את התחום בארץ וכיום משמש חבר סגל במרכז הבינתחומי הרצליה. ישבתי איתו כדי לשמוע על התפתחות התחום בארץ, על קבלת החלטות בספורט ועוד.

קרא עוד »

SavagePOD Ep2

הישראלי בכושר הטוב ביותר. זהו רק אחד מהתארים שמחזיק דוד בן-דוד, אלוף הארץ בקרוספיט והרמת משקולות. בפרק נדבר על הדרישות המנטאליות ב"ספורט של הכושר", על הדרך שעבר ועל הקפיצת מדרגה המנטאלית שעשה בעונה החולפת.

קרא עוד »