The "M" word.

He who has a WHY can endure any HOW.- ניטשה.

מוטיבציה. ה-מונח שהכי מקושר לאנשים מצליחים. ישנם אלפי סרטונים ומשפטים עם הכותרת, שאמורים לתת לנו את ההשראה לצאת ולרדוף אחרי החלומות שלנו. אבל, האם אנחנו באמת מבינים במה מדובר? ממה מורכבת המוטיבציה? איזה סוגי מוטיבציה יש ולאיזה כדאי להיצמד, ומתי? אז השורות הבאות יעשו לכם קצת סדר בדברים.

המונח מוטיבציה מגיע מהמילה motive (הנעה), והוא בעצם ייצוג של אנרגיה. החוק הראשון באנרגיה, היא שהיא לא נוצרת יש מאין, אלא עוברת בין גופים וגורמים בעולם. ולכן, מוטיבציה היא כלל הכוחות (אנרגיות) הפועלים על או בתוך האדם, אשר גורמים להתנהגות המכוונת למטרה מסוימת. (ד"ר לאל גרשגורן). האנרגיות עוברות מהאדם, לפעולות, שמקדמות לאותן מטרות.

יש המון זוויות לחקר המוטיבציה- הפסיכולוגיה הקלאסית של פרויד טענה שהאדם מונע מדחפים ויצרים חבויים בנפשו. אחריו הגיעה הגישה ההתנהגותית שמתייחסת לאדם כמונע מחיזוקים ועונשים בדומה לחיה מאולפת. גישות אלו מתייחסות לאדם כפסיבי ומגיב לכוחות שפועלים עליו ובלי הרבה יכולת בחירה. מאז עברו כמה שנים ומחקרים, וקמה זווית קצת יותר אופטימית של מוטיבציה, שמתייחסת לאדם כחיובי מטבעו. כיום, כשמדברים על מוטיבציה בהקשר חינוך, למידה וספורט, חייבים להכיר את חברנו היקר אברהם מאסלו. הפסיכולוג האמריקאי-יהודי, טען שהאדם שואף להגשמה עצמית, ופיתח פירמידה היררכית של צרכים המאפשרים לו להגיע להגשמה זו. הפירמידה עובדת בצורה כזו שכל צורך מותנה ראשית בסיפוק הצרכים הבסיסיים ממנו. בדוגמא פשטנית- אדם לא יוכל להגשים את הכישרון האומנותי שלו אם לא יהיה בסביבה בטוחה שתגן עליו פיזית, או בקונטקסט הספורט- אתלט לא יוכל להפנות את כל משאביו המוטיבציונים לניצחון בתחרות אם לא מסוגל לפרנס את עצמו ואת משפחתו. לכן, מאסלו וממשיכיו טענו שכל מוטיבציה של אדם מבוססת על מרכיבי ההגשמה העצמית- הצורך באוטונומיה (הבחירה החופשית, הביטוי של הרצון האישי), הצורך בהצגת היכולת (תחושת והפגנת מסוגלות, השגת יעדים), והצורך בקשר ושייכות (הצורך לאהוב ולהיות נאהב, ולהיות חלק מקבוצה), וככל שאלו יהיו חזקים יותר, מעורבות האדם בפעילות תהיה עמוקה יותר.

על בסיס זה, פותחה תיאוריית ההכוונה העצמית (Self Determination Theory) של החוקרים דסי וראיין שחילקו את המוטיבציה לפנימית- ביצוע פעולה מתוך הנאה וסיפוק מהפעולה עצמה, וחיצונית- ביצוע פעולות כאמצעי להשגת מטרה חיצונית לפעילות. סוג המוטיבציות הנ"ל פועלות על הרצף הבא:

למשל, ילדה בת 11 המתחילה לשחק כדורעף, נהנית מהאווירה הקבוצתית והפעילות התנועתית ולכן מגיעה לחוג בהתלהבות פעמיים בשבוע(מוטיבציה פנימית), נערה ב19 המשחקת בקבוצה מקצועית עובדת על הניתור של באימוני כושר כדי לשפר את המשחק שלה, גם אם לא אוהבת את אימוני הכושר עצמם(מוטיבציה מוחדרת), ואישה בת 28 שעיסוקה בחיים הוא כדורעף מקצועי מגיעה 5 פעמים בשבוע לאימון כי זה מה שרשום לה בחוזה ההעסקה, למרות שכבר איבדה עניין במשחק(מוטיבציה חיצונית).

בעולם הספורט והכושר, קשה למצוא דברים שמייצגים מוטיבציה פנימית טהורה. ברוב הפעמים, האימונים הם קשים ושוחקים, והספורטאי צריך דווקא לעבוד על הצדדים שבהם הוא יותר חלש, על הדברים שהוא פחות אוהב, ובכמות רבה יותר ממה שהיה נהנה אם היה משחק את הספורט להנאתו. הספורטאי גם הרבה פעמים הולך בכיוון ההפוך לפירמידת הצרכים ואף מגיע למצב שבו הוא מוותר על צרכים גופניים בכדי להגשים מטרה של ניצחון או הצלחה, ומתפשר על בריאות גופו.

אז איך אנחנו כספורטאים ומאמנים מווסתים את המוטיבציה שלנו?

  1. נוציא דף, עט, ונרשום את כל הסיבות ל-למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. כל הסיבות. הפנימיות, החיצוניות, מהעבר מהווה ומהעתיד. ביטוי של ה"למה" שלנו והפיכתו למפורש, מחוץ לתודעה האישית שלנו, ייתן לנו תמונה מלאה לאנרגיה שלנו.

 

  1. מגיעים להבנה מודעת שרוב הדברים שאנחנו עושים לא נובעים ממוטיבציה פנימית, וזה בסדר! למעשה, המתכון להצלחה עובר בהכרח דרך דברים שאנחנו לא רוצים לעשות, אך הדברים שמלווים אותם- החיזוקים, השיפור הכללי, המחיר של לא לעשותם והתרגום שלהם לביצוע ולתחרות. משפט יפה בהקשר זה- "success in 9 words: doing all the things you "don’t feel like doing.

 

  1. לאחר שהגענו להבנה הזאת, אנחנו מנסים להבין למה בדיוק אנחנו עושים את אותם דברים שלא מתחשק לנו לעשות. ננסה להבין מה הקשר שלהם לביצוע. בצורה זאת נוכל להזיז את הפעולה מעט ימינה על הרצף, ממוטיבציה חיצונית טהורה למוטיבציה משולבת או מוחדרת, שתהפוך את הפעילות לאיכותית יותר.

 

  1. אחרי שקיבלנו את הבאסה בסבבה, ננסה להדגיש את המוטיבציה הפנימית שלנו, ננסה למצוא משמעות בפעולות שאנחנו עושים ולהיזכר למה התחלנו ולנסות להישאר בתחושה הזאת. זה לא תמיד פשוט לאחר שנים של סביבה משתנה ומאמץ מתמשך שלא תמיד מתגמל, אבל אם נבין שהמוטיבציה הפנימית מורכבת מהרצון לדעת (ללמוד ולנסות דברים חדשים), הרצון להשיג (ליצור, להגשים ולהגיע ליעדים), והרצון לחוות גירוי (חוויה חושית שמתלווה לפעילות).

 

  1. נציב מטרות באופן קבוע- להצבת מטרות (קישור למאמר) יש קשר ישיר למוטיבציה. הצבת מטרות היא גורם מוטיבציוני בפני עצמו, ובטח שהשגת המטרות משמרת ומחדשת מוטיבציה בכל חלקי הרצף הנ"ל.

 

  1. נישאר עם גישה חיובית ו מנטאליות של צמיחה והתפתחות (Growth mindset, שכתבנו עליה כאן(לינק)). קל מאוד להלקות את עצמינו כשדברים לא הולכים ואין ספורטאי שלא נתקל בקשיים מוטיבציונים. החוכמה היא להזכיר לעצמו שעצם העובדה שאנחנו זוכים לעשות את מה שאנחנו עושים, הביטוי העצמי בפעילות גופנית וספורט, היא זכות בפני עצמה.

 

זהו, אני מקווה שהייתה לכן מספיק מוטיבציה לקרוא הכל. עכשיו צאו לאימון!

Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn

עוד מאמרים...

המדריך המנטאלי לחזרה מפציעה

"הוא לא הולך להיות אותו השחקן" אמר Quinn Cook, מקבוצתו שלו קווין דוראנט, לאחר שקרע את גיל האכילס והושבת לעונה, "הוא הולך להיות טוב מאי-פעם. זה פשוט הבנאדם שהוא"

קרא עוד »

SavagePOD Ep3

פרופסור גרשון טננבאום הוא אחד מגדולי החוקרים בעולם פסיכולוגית ספורט. החל מהקמת הענף בארץ במכון וינגייט בשנות ה80, ליווי משלחות אולימפיות ופרסום מאות מאמרים וספרים בעלי השפעה בתחומים רבים במסגרת עבודתו כחבר פקולטה באוניברסיטת דרום פלורידה. לאחרונה גרשון חזר ארצה במטרה להחיות את התחום בארץ וכיום משמש חבר סגל במרכז הבינתחומי הרצליה. ישבתי איתו כדי לשמוע על התפתחות התחום בארץ, על קבלת החלטות בספורט ועוד.

קרא עוד »

SavagePOD Ep2

הישראלי בכושר הטוב ביותר. זהו רק אחד מהתארים שמחזיק דוד בן-דוד, אלוף הארץ בקרוספיט והרמת משקולות. בפרק נדבר על הדרישות המנטאליות ב"ספורט של הכושר", על הדרך שעבר ועל הקפיצת מדרגה המנטאלית שעשה בעונה החולפת.

קרא עוד »